לגדל בנים שיודעים לעשות את הדבר הנכון

גדלתי והפכתי לאמא על ברכיי משפט שנאמר אצלנו בבית דיי הרבה פעמים “בנות צריכות אמהות טובות”. המשמעות מרמזת לכיוון שבנות, שיהפכו לנשים, צריכות דמות משמעותית שתלמד אותן דברים. יש עוד כל מיני משמעויות שלא אכנס אליהן כאן. 

בנים לעומת זאת? קצת מים ושמש והם צומחים מעצמם.

ואז

נולדו לי שני בנים

והתברר שגם בנים, אולי- בעיקר בנים, זקוקים לאמא טובה, מאוד טובה, ולאבא טוב. מאוד טוב. 

אלו נראים לי ימים מתאימים לשתף בזוית כזאת של אמא אוהבת לבנים, כי אנחנו ממש רבות כאלה נכון? ואנחנו, כמו ששמתן לב, בונות ומעצבות את הדור הבא. דיי מלחיץ אולי? כי אם אנחנו אלה שמעצבות, יש לנו ממש הרבה דברים ללמד אותם. על יחס לזולת, לנשים, על הסכמה, על גבולות, על לעשות את הדבר הנכון. אני קוראת הרבה על “חינוך לערכים” ועל הסברים מפורשים לילדים ובעיקר לבני נוער.

תארו לעצמכם, לעצמכן,

שהילד שלנו נולד כבר מושלם. יש לו בתוכו מצפן שמכוון אותו למה שמתאים לו ומדוייק עבורו. יש לו גם מצפן להבין לבבות של אחרים, וילדים נולדים עם אמפתיה, ככה, בילט אין בתוכם. 

אם הוא כבר נולד מושלם, אפשר להתאמץ קצת פחות, ויותר להתעסק ב: לא להרוס.

איך למשל אנחנו הורסים/הורסות?

מלמדם את הילד שוב ושוב להתנתק מעצמו :

אז מה אם אתה לא רוצה להכין שיעורים ועייף, צריך

אין דבר כזה שאתה לא מחבק את סבא וסבתא, הם לא ראו אותך שבועיים

מה שאתה אוכל לא טעים לך?כן טעים לך? אבל מה שחשוב -זה בריא!

שיטות חינוך שונות מכוונות ,בעצם, ל- ניתוק. אם כל הצרות. אם קונים לילד מתנה כדי שיעשה משהו שהוא לא רוצה, מלמדים אותו ניתוק. אם עושים רשימה של “עשה ואל תעשה” – והילד מיישם אותה בהצלחה, מלמדים אותו שוב: ניתוק. 

לא קל להיות אמא לילד מחובר. כשסבא וסבתא מתחננים מבררן האכילה המתוק שלי שיאכל והוא מסרב אני לוחשת לו באוזן : “טוב שאתה מקשיב לעצמך, תעשה מה שהגוף שלך רוצה”. לילד שמחובר לעצמו לא תמיד בא להכין שיעורי בית, או להתכונן למבחן. לא תמיד בא לו לבוא איתנו למקומות. 

לפעמים, זו אי נוחות גדולה עבורי כאמא, אבל : אני ממשיכה להוביל אותם תמיד למצפן שבתוך הגוף והלב שלהם.

בכיתה ב’, היה חרם ממושך על ילדה בכיתה של הבן הגדול שלי. הילד שלי, לא הילד הכי מקובל או מוביל בכיתה, סירב לעשות על הילדה חרם. הוא שיחק איתה בהפסקות, גם כשהגיבו גם כלפיו בזלזול ומילים לא יפות. כשסיפר על זה, הוא אמר לי שהיא היתה עצובה, והוא הרגיש בבטן שלו גם עצב בגלל זה. 

זהו. ככה. רק לחבר אותם חזרה למקום הזה בתוכם שיודע, גם אם זה לא תמיד נוח לנו כהורים. רק לזכור להגיד שמה שבלב שלהם הוא נכון, טהור, שככה צריך. לחבר אל הלב. 

Image by Tumisu from Pixabay

לעוד מילים מרפאות שכתבתי

מגבלה כמפת דרכים

האם יש לך משהו שמגביל אותך בחיים? תכונה? קושי? התמודדות מול מצב? אדם? אצלי- חוסר חוש כיוון והתמצאות. ללא ספק- לא הייתם רוצים להיתקע איתי

קרא עוד »

על נתינה קשובה (לעצמנו)

לימדו אותנו שחוקי המוסר הנעלים נמצאים למעלה אצלנו, בראש. בשכל. זה מעבר לחוקי מוסר, אנחנו למעשה למדנו לעשות “את הדבר הנכון” ברגע נתון לפי שיקולים

קרא עוד »
נוצר באמצעות מערכת הקורסים של
 
סקולילנד